מוריי ורבותי, הוריי, סבים וסבתות, בני משפחה יקרים!
בדרשתי אבקש להתייחס לשני מרכיבים הקשורים לחג: אמונה ושמחה.
אמונה
רבי יוסף אלבו בספר העיקרים, מונה שלושה עיקרי אמונה אשר עליהם מושתתת כל אמונתנו: מציאות ה', תורה מן השמים והשגחה פרטית. ישנה הקבלה בין שלושת העיקרים לשלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חג הפסח: מזכיר את העיקר הראשון - אנו מביעים אמונה במציאות ה' אשר ברא את העולם כרצונו-שליטה מוחלטת בחוקי הטבע, והיכולת לשנותם: קריעת ים סוף, האותות והמופתים שליוו את יציאת מצרים והתרחשו לא על פי חוקי הטבע.
חג השבועות: זהו זמן מתן תורתנו מזכיר את העיקר השנ י- תורה מן השמים.
חג הסוכות:מזכיר את העיקר השלישי - השגחה פרטית. אנו יוצאים מהבית ונכנסים לסוכה, יושבים תחת כיפת השמים ומכריזים שאנו נתונים ביד הקב"ה ולא בידי אדם. האמונה והביטחון בהשגחת ה' ימלא את לבנו שמחה.
אוסיף רעיון המקשר בין שני הנושאים של דרשתי-
כל מבקש ומחפש עצוב- כלומר אדם בשעה שעסוק בחיפוש הוא מוטרד ועצוב חוץ מאחד, מי שמבקש ומחפש את קירבת ה'. מדוע? כי הוא כבר בדרך הנכונה, לכן הוא כבר שמח. שנאמר: "ישמח לב מבקשי ה'".
שמחה
חג הסוכות "זמן שמחתנו" מצוות השמחה בסוכות עולה על כל שאר השמחות. בשמחת סוכות יש ייחודיות וזה לשון הרמב"ם: "אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהם, בחג הסוכות הייתה במקדש שמחה יתירה שנאמר "ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים .." מצווה להרבות בשמחה זו.
נשאלת השאלה מדוע זכה חג זה לשמחה יתירה? מדוע לא זכה חג הפסח שהוא "זמן חירותנו" או חג השבועות שהוא "זמן מתן תורתנו"? בדעת זקנים מבעלי התוספות מוסברת השמחה היתרה בחג הסוכות בטעם הלקוח מן החקלאות. בפסח עדיין לא נלקטו התבואות ולא פירות האילן. בחג השבועות כבר נלקטו התבואות אך לא פירות האילן, והתבואות עדיין לא הוכנסו הביתה. אבל בחג הסוכות נלקטו פירות האילן והתבואות וכול היבול נאסף- לכן השמחה שלמה.
השמחה האמיתית לפני ה' היא בארץ ישראל. כפי שנאמר:"שבעת ימים תחוג לה' אלוקיך במקום אשר יבחר ה'". האור החיים הקדוש דורש זאת מהפסוק: "והיה כי תבוא אל הארץ". והיה-לשון שמחה.
עובדה זו של חשיבות הקשר לארץ והיכולת לקיים רק בה את התורה בשלמות, חשובה להדגשה לחלק מהיהודים הנמצאים בגלות.
בקיץ האחרון יצאתי לחודש עם הוריי למחנה בני עקיבא-"מושבה" בארה"ב. זה מקום העוסק בערכים ציוניים ביותר. גם לחבריי משם יש לומר: שמחה יהודית שלמה לא תיתכן בחו"ל, על אף ששמחת החג נוהגת בכל מקום, גם בארצות הגולה.
בהפטרה שאנו קוראים בסוכות מתוך ספר זכריה "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צבאות ולחוג את חג הסוכות". בהפטרה זו חוזה הנביא שחג הסוכות יוחג על ידי כל העמים ומבשר לנו שהדבר יתרחש בתקופה שבה הכול יכירו במלכות ה': "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד."
בימים אלה כאשר ניצני ראשית גאולתנו נראים בארץ, תפילתנו ותקוותנו שלא רחוק היום בו יתגשמו דברי הנביאים: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". זה יביאנו לשמחה שלמה "אז יאמרו בגויים הגדיל ה' לעשות עם אלה הגדיל ה' לעשות עמנו היינו שמחים".
זו ההזדמנות להודות לכל אלה שטרחו ובאו להשתתף בשמחתי.
תודה מיוחדת להורי ולבני המשפחה הקרובים.
הקרבה לימים הנוראים מביא אותי לפרוש:"ושמחת בכל הטוב",אומר ר' נחמן מברסלב: אפילו הבכיות לפני ריבונו של עולם צריכות להיות מתוך שמחה ולא מתוך עצבות .
ראשי התיבות של בכייה:בשמך יגילון כל היום.
מי ייתן ונהיה כולנו שרויים בשמחה ובבשורות טובות.