בר/בת מצווה
חיפוש תחום

דרשת בר מצווה פרשת תזריענכתב ע"י אסף אסולין - כפר עציון בתאריך 15/11/2007

דרשת בר מצווה פרשת תזריע

 

ערב טוב !

בתחילת פרשת 'תזריע', פרשת בר-המצווה שלי, שאקרא בשבת, נאמר: 'אישה כי תזריע וילדה זכר'. הלידה הוא שלב המעבר הראשון שעובר אדם מישראל - מהיותו עו?ב?ר, פוטנציאל של אדם - להיותו אדם ממש, בכוח ובפועל.

 

הלידה היא הצטרפותו של אדם למין האנושי. שלב המעבר השני גם הוא מתואר בפרשתי : 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו' . - מהיום השמיני והלאה, מצטרף האדם לעם ישראל, אבל הצטרפות זו היא רק בכוח, בפוטנציאל. אנחנו והוא יודעים שהוא יהודי, אך אין לו לא חובות ולא זכויות, לא דבר שבקדושה ולא חיוב במצוות, לא שכר ולא עונש.

 

היום אני נכנס לשלב המעבר השלישי. ביום זה אני בר-מצווה, בן מצוות, ומצטרף לעם ישראל בכוח ובפועל, כבוגר, שווה חובות וזכויות. ואתחיל לצבור זכויות כבר מעכשיו, בדבר תורה.

 

בפרשה ובהפטרה אנו עוסקים בענייני צרעת. מהם סימני הצרעת? אנו רואים כי המכנה המשותף של כל סוגי הצרעת הוא - חלק אחד בגוף בולט, חריג על רקע שאר הגוף. בצרעת האדם חלקים לבנים או צהובים על הגוף או בשיער. כך גם בצרעת הבגד, כשחלק ממנו נהפך לבולט על רקע כל הבגד, וכן בצרעת הבית.

 

מה המשמעות שהצרעת מופיעה דווקא באופן כזה? נשאיר אתכם קצת במתח...

הצרעת איננה מחלה גופנית, אלא מחלה רוחנית. היא בעצם סימן לאדם שחטא. על אילו דברים באה הצרעת? חז"ל במסכת ערכין מונים שבעה דברים שעליהם באה הצרעת : לשון הרע, שפיכות דמים, שבועת שווא, גילוי עריות, גסות-רוח, גזל וצרות עין. לא נפרט כאן כל חטא, אבל אם נתבונן היטב נמצא שהמכנה המשותף של הדברים השליליים האלה הוא - הגאווה. כשהאדם שם את עצמו במרכז, ומזלזל

באחרים - הוא עלול להגיע לתכונות ומעשים רעים כמו אלו שמנו חז"ל.

 

עכשיו נוכל להבין למה הצרעת באה דווקא כסימן בולט - היא מזכירה לאדם שהוא הבליט את עצמו והבדיל את עצמו מכלל העם, שהוא שלמות אחת, כאותו נגע בולט על רקע הגוף האחד.

           

נבין גם מדוע עונשו של המצורע הוא בדיוק מידה כנגד מידה ממה שעשה הוא לאחרים : המצורע יושב בזוי ומוזנח, מחוץ למחנה, מחוץ לחברה - 'והצרוע אשר בו הנגע - בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, וטמא טמא יקרא. כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא, בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו.'

 

זהו גם הקשר להפטרה : גאוותו של נעמן, שר צבא ארם, הכתה אותו בצרעת. כפיפות קומתו לדבר הנביא אלישע וירידתו לירדן, למקום של ענווה, טיהרה אותו.

 

בכניסתי היום לכלל ישראל, כשווה בין שווים, אני מקווה שידבקו בי המידות הטובות, ולא אגיע , חס ושלום, למצב המתואר בהפטרתי, בפסוק י"א : 'ואסף המצורע' .

 

לסיום אני רוצה להודות להורי, למשפחתי ולכל האורחים שהתאספו.

שיירבו שמחות!!