בר/בת מצווה
חיפוש תחום

דרשת בר מצוה פרשת קורחנכתב ע"י ארז סומר - כפר עציון בתאריך 14/11/2007

דרשת בר מצוה פרשת קורח

 

מנהיג ומנהיגות בפרשה

בבואנו לבדוק מהי מנהיגות, עלינו לברר מהם התכונות הנדרשות ממנהיג, על-פי התורה, או - איזה דמות של מנהיג רוצה התורה לצייר לנו?

 

על פי סדר הדברים בפרשה, התורה משרטטת לנו קווים ברורים, באמצעות משה, לדעת, כיצד על מנהיג לנהוג.

 

מנהיגות נבחנת ביום-יום ועל אחת כמה וכמה, בשעת משבר.

 

לפנינו, כאן, משבר חברתי חמור - ניסיון לערער על מנהיגות נבחרת - באמצעים דמגוגיים וחצאי אמיתות.

 

על פי הכתוב: " כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'?" (ט"ז,ג') ועל פי המדרשים הידועים: מדרש הציצית ומדרש האלמנה.

 

אם נבחן את תגובותיו של משה מול ניסיון המרד נגלה איך הייתה התורה רוצה לראות מנהיג בישראל.

 

תגובה ראשונה:

 

משה נופל על פניו מצער על הידרדרות נשיאי העדה, אך מיד מתעשת ומנסה להרגיע את קורח וכל עדתו, לא על ידי תוכחה, שכן, אין טעם בתוכחה בשעה זו, אלא, על ידי העמדה למבחן בפני ה' - שהוא "הממליך מלכים": "בוקר ויודע ה' את אשר לו ואת הקדוש" (ט"ז, ה'). כלומר: הקטורת, שהיא מעין מבחן קדושה במי יחפוץ ה' לשרתו.

 

הפניה אל כל הקהל - אין בה, לא תוכחה ולא כניסה לפרטים. כאן יש לומר דברים שיהיו מקובלים, מבחינה דמוקרטית, על ההיגיון ועל הצדק - כל אחד רשאי לגשת למבחן, שאת תוצאותיו יקבע גורם "אובייקטיבי" - הקב"ה.

 

שלב ב':

 

כאשר אין תגובה לפניה אל הכלל, פונה משה אל מנהיג המרד באופן אישי ופרטי. כאן - נימת הדיבור שונה:  יש תוכחה ויש לשון תקיפה - משה מפגין את מנהיגותו ומנסה להוכיח את קורח על טעותו. משם פונה ישר אל אגף המרד השני - דתן ואבירם, ואף שיש בפניה זו אליהם מחילה על כבודו, הנה, למען המנע ממחלוקת, משה עושה צעד זה.

 

שלב ג':

 

פניותיו אל המנהיגים אינה עוזרת, ולכן משה מקבל החלטה לחזור על מבחן הקטורת, שהיא הדרך היחידה להכרעה במצב זה.

 

כאשר קורח מקהיל את כל העם על משה ואהרון, והקב"ה כועס מאד ורוצה לכלות את כל העדה, גם ברגעים קשים אלה, אין משה שוכח, שהוא רועם של כל ישראל וככזה - אין מקום לשיקולים אישיים.

 

הוא פונה אל הקב"ה, כאברהם, בשעתו, בתפילה, אך, גם בנחרצות, שימצה את הדין עם מי שהחטיא ולא עם החוטאים: "אל אלוהי הרוחות לכל בשר, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תיקצוף?" (ט"ז, כ"ב).

 

בהמשך, כאשר כל העם מתלונן, למחרת, תלונה מרושעת: "אתם המיתם את עם ה' " י"ז, ו') ושוב יש סכנת התמוטטות ושוב חרון אף ה' בוער והחל הנגף, גם כאן - נקי משה מכל נקמה ופניה אישית. הוא פונה אל אהרון, שימהר וירוץ אל העם עם הקטורת - אותה קטורת שהמיתה, יש בידה, עתה, לעצור את המגפה ואת הקטל.

 

מדוע אין משה מתפשר עם המורדים, אלא, מעמיד אותם למבחן?

 

יש לזכור, שמדובר כאן בעם שיצא מבית עבדים ובדרך אל העצמאות הוא עובר מבחנים קשים. כאשר רוצים להתגייס למשימה, שהיא מעבר לטובת הפרט, אסור  להתפשר וטובת הכלל והמטרה אליה שואפים - צריכה לעמוד מול עיני המנהיג.

 

 

מהו הלקח, שאני לוקח לעצמי, כאשר אני עומד בפתח תקופה  של קבלת אחריות של עול תורה ומצוות, אחריות על מעשי ועל התנהגותי?

 

כאשר אעמוד בפרשת דרכים, יהיה עלי לקבל החלטות, מתוך נאמנות לערכים עליהם גדלתי ושבהם אני מאמין, ללא פשרה.

 

אני מקווה ומתפלל, שהקב"ה, יסייע לי לפלס את דרכי שלי, בעולם המורכב, בו אני חי.