בר/בת מצווה
חיפוש תחום

דרשת בר מצווה פרשת זכור נכתב ע"י עומר שינפלד - כפר עציון בתאריך 12/11/2007

דרשת בר מצווה פרשת זכור

 

שבת שלום

 

השבת היא שבת פרשת זכור. פרשת זכור היא אחת מארבעת הפרשיות שאנו קוראים בנוסף לפרשת השבוע בין חנוכה לפסח. הפרשה עוסקת במצוות זכירת מעשה עמלק  ובמצוות מחייתו. בפרשה יש בעצם 3 מצוות: שתי מצוות "'עשה" ואחת של "לא תעשה".

 

המצווה הראשונה - זכירת מעשה עמלק. במצווה זו יש לקיים זכירה בלב ודיבור בפה, "שאם לא ידבר בפה, תחלש איבתו וישכח". למרות שאין מועדים קבועים לקיום המצווה ע"י דיבור, בפועל אנו מקיימים אותה לפחות שלוש פעמים בשנה, בקריאת התורה בפרשות בשלה ו "כי תצא" ובשבת זכור. צריך לציין שפרשת זכור נקראת לפני פורים כי עניינו של פורים קרוב לעניין עמלק בגלל היות המן האגגי מזרעו של עמלק, בכל זאת נקראת הפרשה לפני פורים כי מצוות זכור קודמת למצוות פורים. נשים חייבות לשמוע את פרשת זכור אך אינן חייבות במצוות הזכירה וזאת משום שמצוות הזכירה מטרתה לגרום לעשייה, ומכיוון שנשים אינן חייבות במלחמה בעמלק הן אינן חייבות בזכירה.

 

מצוות עשה שנייה היא מחיקת זכר עמלק. יש שאלה מה נשאר ממצווה זו בימנו האם לאחר שכבר "בא סנחריב ובלבל את כל אומות העולם". אחת הדעות היא שהכוונה למחות את כל מה שעמלק מסמל ובהקשר זה אנו מכנים צוררי יהודים כמו היטלר כעמלק. המצווה היא למחות כל זכר ולא לרחם ואנו רואים שה' לא מוותר בנושא זה, כמו שאנו קוראים בהפטרה, ששאול הפסיד את המלוכה בגלל

שחמל על הגג ועל הצאן.

 

ידוע בעניין זה מאמר חז"ל " מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לצדיקים". מצוות לא תעשה שהיא לא תשכח, עניינה כמו מצוות עשה של זכור אך במתכונת של  מצוות לא תעשה.

 

יש שאלה גדולה למה מתייחסת התורה לעמלק בצורה כל כך  חמורה עד כדי מחייה כל זכר. אנו  רואים  שלגבי  אומות אחרות, התורה הרבה יותר סלחנית. לגבי המצרים שעינו אותנו והרגו בנו (כל הבן הילוד היאורה תשליכהו) התורה  מצווה אפילו  לכבד  אותם ולהתייחס אליהם בכבוד, "כי גרים הייתם בארץ  מצרים".

 

לפי ניתוחה של נחמה  ליבוביץ ז"ל יש שתי גישות להסבר חומרת  מעשיהם של עמלק: על עמלק  נכתב  "ולא ירא  אלוקים", בכל  מקום שבו  כתוב שאין יראת אלוקים אצל הגויים כמו בסיפור אברהם ושרה במצרים "רק אין יראת אלוקים במקום הזה". או בספור המיילדות: "ותראנה המיילדות את האלוקים". מדובר על כך שהגוי יכול להתאכזר ואף להרוג את החלש ואת הזר בארצו. עמלק שאין בלבו יראת אלוקים מתאכזר לחלשים "ויזנב בכך את כל הנחשלים". בלי שום סיבה, ישראל לא נכנס לארצו והוא לא ניסה לכבוש את ארץ ישראל. בהקשר זה מובא המדרש ברש"י והמסביר את הפסוק "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק" כל עוד נמצא הרוע הזה ששמו עמלק בעולם אין כיסאו של ה' שלם. (כס הוא חציה של המילה כסא). רק לאחר שימחה זכר עמלק מהעולם יהיה שם השם שלם וכיסאו שלם ותוכל לבוא הגאולה.

 

גישה שנייה בנויה על מאמר חז"ל המובא ברש"י המתבסס על המילה "אשר קרר בדרך" מלשון קור וחום . משל לאמבטיה רותחת שהיו הכול יראים להיכנס לתוכה עד שבה בו בלייעל, קפץ וירד לתוכה, אף על פי שהוא עצמו נכווה קרר אותה בפני אחרים.

 

שיצאו בני ישראל ממצרים באותות ובמופתים, ראו כל אומות העולם את גדולתם ואת גדולת אלוהיהם ויראו מה"קבה ומהם עד שבה עמלק ואמר: אין הכו אלא ככל אומות העולם, נלחם בהם ואף על פי שהוא עצמו ניגף, הסיר את יראת הכבוד אומות. בכך אולי מנע אפשרות להכרת כל העולם באמונת האמת. לכן: "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" .

 

כתוב בתהילים: " סור מרע ועשה טוב". בצד המצווה למחות את הרע יש מצווה למלא את העולם בטוב. ביום בו אני נכנס לעול מצוות אני מקווה שאוכל לתרום את תרומתי למלא את העולם בטוב וזאת על ידי מילוי מצוות התורה ומהיום כ"מצווה עושה" .

 

ביום שמחתי אני רוצה להזכיר את סבי צבי שנפל בכפר עציון ואת סבי וסבתי יצחק והלנה שנפטרו פה ולא זכיתי להכירם. אני רוצה להודות לאמי ולאבי ולסבתי ולאורחים שבאו להיות אתנו בשבת ולחוג איתי.