בר/בת מצווה
חיפוש תחום

דרשה לבר מצווה פרשת בהעלותך נכתב ע"י אלעד סומר - כפר עציון בתאריך 30/10/2007

דרשה לבר מצווה - פרשת בהעלותך 

                                                                                          

פרשתנו עשירה בנושאים רבים הראויים שנתייחס אליהם במעמד זה: לפני מספר חודשים הנחה אותי אבי והתחלנו לעיין בסוגיית שמירת הלשון מתוך הספר "נצור לשונך" שנכתב בעקבות חיבורו של בעל ה"חפץ חיים".

 

לרעיון זה הגענו לאור הפסוקים בסוף פרשתנו, המספרים על חטא מרים ואהרון:

 

"ותדבר מרים ואהרן במשה על-אודות האישה, הכ?שית אשר לקה כי אישה

 כ?שית לקח; ויאמרו הרק אך-במשה דבר ה' הלא גם בנו דבר וישמע ה';  והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על-פני האדמה;"

 

שאלות רבות עולות בפנינו, וננסה לעמוד על חלקן ולנסות לפרשן:

 

- האם הייתה למשה אישה כושית?

- על מה נענשה מרים?

- האם נענש אהרון?

 

התורה אינה מבהירה לנו את הקשר בין הפסוק הראשון "מספר על האישה הכושית, לבין הפסוק השני המעלה טענות מרים בקשר לנבואתו של משה.

 

מעניין לציין שמרבית המפרשים עושים מאמץ מרובה להסביר לנו שאין קשר בין המילה "כושית" לבין צבע העור של אשת משה.

 

אומר ה"ספרי": "מה כושי משונה בעורו, כך צפורה משונה, בנויה יותר

מכל הנשים".

אונקלוס, מתרגם ומבאר: "כושית – שפירתא".

רש"י: "כושית, בגימטריא: יפת מראה. דבר אחר: האישה הכושית ע"ש נויה נקראת כושית כאב הקורא את בנו הנאה - כושי, כדי שלא תשלוט בו עין הרע".                                                                    

ר' אברהם אבן ,עזרא: כדרכו, מקבל את פשוטו של מקרא. "ציפורה הייתה מדיינית ואילו ישמעאלים הדרים באהלים, ובעבור חום השמש, אין,להם לבן כלל...".

 

יתכן וחלק מהמפרשים מושפעים מתקופתם, ואפשר ראו בגוון עור סימן כלשהו לנחיתות, ועור בעניין זה אומר רש"י: "כי אישה כושית לקח, ועתה גרשה". כאילו רוצה להשכיח את עובדת היותה כושית.

 

על מה נענשה מרים? תשובה לתהייה זאת נמצא בפסוק השני והשלישי:

ואמרו: " הרק.במשה...?"

המדרש מספר לבו שמרים הייתה ליד ציפורה שעה שנאמר על אלדד ומידד שמתנבאים במחנה, ובלשון רש"י: "כיון,ששמעה ציפורה, אמרה: "אוי לנשותיהם של אלו אם הם נזקקים לנבואה, שיהיו פורשין מנשותיהן כדרר שפרש בעלי ממני. ומשם ידעה מרים והגידה לאהרון".

 

ובכל זאת מדגיש המקרא: "והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה". מרים חשדה בגאוותו של משה והעלתה על דעתה שקירבתו של משה אל ה' באה על חשבון אורח חייו. על אלו נענשה מרים.

 

מעניין לציין שאבן-עזרא מדגיש שגם אהרון נענש. אף שאין לכך אזכור מפורש בתורה. הקריאה של ה' אל משה אהרון ומרים "פתאום". במילה נדירה ביותר בתורה מדגישה אולי את חומרת הנזיפה שקיבל אהרון במעמד זה. יש אומרים גם שניטלה מאהרון נבואתו לזמן מה.

 

מרים, כפי שאנו יודעים נפגעה מצרעת. והעם כולו, אשר בקרבו נעשה החטא אף הוא נענש וכניסתו לארץ ישראל נתעכבה בשבעת ימי ההסגר של מרים.

 

אין כמו עיכוב זה להמחיש את חומרת עבירת הרכילות, לשון הרע והוצאת שם רע נושאים אלו לא:טופלו באופן יסודי משום מה עד לפני כ-100 שנה, עד אשר עסק בכך ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, הידוע לכולנו בכינויו "החפץ חיים" ע"ש ספרו.

 

בעל "החפץ חיים מציין לא פחות משלושים ואחת מצוות עשה ולא תעשה הקשורות באופן ישיר בלשון הרע, למשל:

 

"לא תלך רכיל בעמך"

"לפני עיוור לא תיתן מכשול"

"לא תשנא את אחיך בלבבך"

"לא תונו איש את עמיתו"  

"ואהבת לרעך כמוך"

"בצדק תשפוט את עמיתך"

 

וכמובן גם " זכור את עשה ה' אלוקיך למרים בערך בצאתכם ממצרים ". ..

 

"החפץ חיים" בכותבו ספר זה קלע ללא ספק לצורך הדור בו חי, ותפוצת ספרו והיקף הלימוד בו יעידו על כך.

 

גם בדורנו, כאן, במדינת ישראל, ואפילו בחברה בה אנו חיים שכה רבות מעלותיה, אך גם רבים בה המכשולים, עלינו לחזור לשנן, ללמוד ולהפנים את הכתוב בספרו של "החפץ  חיים", ע"מ לשמור לעשות ולקיים את מצוות התורה.

 

אסיים בפירוש נאה שכתב הרב חיים ויטל, תלמידו של האר"י הקדוש, אותו הראה לי סבא שרגא, "יש שעשו רמז לבר מצווה בסוף שנת הי"ג ותחילת שנת הי"ד מהמשנה בריש פסחים: "אור לארבעה עשר, בודקים את החמץ לאור הנר. . .".

 

כי במלאות שנת ה-י"ג נעשה הנער בר עונשיך וצריך לבדוק את ה"חמץ" שבליבו.

 

רוצה לומר, הנטייה ליצר הרע המעכבו לעבוד את ה', ועליו לבער את החמץ הזה לאור הנר, רוצה לומר לאור התורה והמצוות: כי "נר מצווה ותורה אור. . ."

 

                                                            *           *

 

שנתיים וחצי זכיתי להיות קרוב לסבי ז"ל מצד אבא . למדתי להכירו. ללמוד מחוכמתו ולשמוע על מעשי החסד הרבים שעשה יחד עם סבתא שתיבדל לחיים ארוכים ומאושרים.

 

תחנות רבות לאדם בחייו, ובכל צומת הוא פוגש באנשים המטביעים את חותמם בו. יש לי האושר לגדול ליד סבי וסבתי כאן בכפר עציון ואני מקווה שרוחם וחינוכם של הורי, מורי וכל אותם שחינכו אותי וטיפלו בי לכל אורך הדרך, ינחוני בדרך הישר והטוב לקיום המצוות שעליהם אני מצווה מעתה.