בר/בת מצווה
חיפוש תחום

דרשת בר מצווה פרשת בשלחנכתב ע"י אור בן יעקב - כפר עציון בתאריך 28/10/2007

דרשת בר מצווה פרשת בשלח

 

ערב טוב,

 

לפני מספר ימים קיבלתי על עצמי עול מצוות.

פרשת בשלח, אותה קראתי, עוסקת בתחילת גיבושו של עם-ישראל, יציאת-מצרים, וקריעת ים-סוף. בחרתי להסביר פסוק, המתאר את קריעת ים-סוף, והפרשנים קושרים אותו למצוות התורה באופן מעניין.

 

הפסוק: "והמים להם חומה מימינם ומשמאלם", נכתב פעמיים.

בפעם הראשונה (שמות, י"ד, כ"ב). המילה "חומה", נכתבה בכתיב מלא.

בפעם השנייה: (שם, פסוק כ"ט). המילה "חמה" נכתבה בכתיב חסר.

 

בהתייחס לפסוק הראשון, אומר המדרש (ילקוט שמעוני):

"והמים להם חומה - כמין חומה עשאן. מימינם זו מזוזה, ומשמאלם זו תפילין. בשעה שירדו בני-ישראל לים, ירד אתם המלאך גבריאל, הקיפם ושמרם כחומה, והיה מכריז למים מימין: היזהרו בבני-ישראל, שעתידין לקבל התורה מימינו של הקדוש-ברוך-הוא, למים שמשמאל הכריז: היזהרו באלה, שעתידין להניח תפילין על יד שמאל, למים שמלפנים הכריז: היזהרו באלה, שעתידין שיהו חותמין לפניהן בברית-מילה, ולמים שמאחור הכריז: היזהרו באלה שעתידין להראות קשר של תפילין וכנף ציציות מאחריהן".

 

מצוות התורה כגון: תפילין, מזוזה, ברית-מילה וציצית, סובבות אותנו מכל עבר ומגינות עלינו, כשם שהמים סבבו את בני-ישראל והגנו עליהם בים-סוף.

 

ובאשר לפסוק השני; מעלה הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בפירושו לתורה "משך-חכמה" הסבר למדרש חז"ל (מכילתא, וילקוט שמעוני) האומר כי הקב"ה לא קיבל את דברי הקיטרוג של השטן על בני-ישראל, ביציאת-מצרים, וכך אומר בעל ה'משך-חכמה':

 

"בהתבונן בדרכי התורה, נראה כי במצוות מעשיות (מצוות שבין אדם למקום), כמו עבודה-זרה ו(גילוי)-עריות - יש (עונש) כרת וסקילה ושאר מיתות ומלקות. לא כן בנימוסיות, (מצוות שבין אדם לחברו) ומידות כמו מחלוקת, לשון-הרע, רכילות, גזל - אין בו (עונש) מלקות... אולם זה דווקא ביחיד העושה, אבל אם הציבור נשחתין, בזה מצאנו להפך.. ". זאת אומרת שאם הציבור חוטא בחטאים שבין אדם לחברו - דינו חמור יותר מאשר אם הציבור עובר על מצוות שבין אדם למקום.

 

בעל ה"משך חכמה", מוכיח את דבריו בכמה ראיות:

בדורו של דוד המלך, דור של צדיקים, רבים עברו עבירות שבין אדם לחברו. והנה, משיצאו למלחמות, נפלו בהם חללים רבים. לעומת-זאת, בדורו של אחאב, דור רשע ביותר, ככתוב: "רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני ה'..." (מלכים א', כ"א, כ"ה), לא חטאו בעבירות שבין אדם לחברו, ולכן ניצחו במלחמות.